האם יש דבר כזה 'אינסטינקט אבהי'? ואם כן איך אנחנו כגברים יכולים לגדל ולפתח אותו? איך דווקא סיטואציות שבהתחלה יכולות להיראות לנו כסיטואציות קשות דווקא יכולות לחזק את שריר החיבור עם הילדים שלנו? איך פרדוקס הבחירה דווקא לא משחק כאן לטובתנו בגידול האינסטינקט האבהי, ומה בעצם זה אומר 'לחתור למגע' כדי לפתח את האבהות שלנו? והכי חשוב מה הקשר בין ללמוד לעשות צומות לבנות שלנו לבין לדאוג לתחפושות בפורים?